איך אני צריך להרגיש כשאני לומד ?

נתחיל מאופי החשיבה שלנו.
אנחנו צריכים להכיר בכך שאנחנו נמצאים תחת שתי צורות חשיבה שונות:
חשיבה ממוקדת וחשיבה פזורה.
החשיבה הממוקדת ברורה לכולנו , כי מאז גילאי הגן וכיתה א’ לימדו אותנו לנסות ולהתרכז. בחשיבה הממוקדת אנחנו נכנסים לעובי הבעיה , מפרקים אותה לרכיבים ומנסים להבין את נקודת הכשל שלה.

החשיבה הפזורה מתרחשת כשאני רגוע יותר ונותן למחשבה שלי לנדוד קצת , מעיין הפסקה קטנה מהחשיבה המאומצת. אבל מצב זה לחלוטין אינו מצב של בטלה , במצב זה אני מאפשר למערכת המורכבת של המוח שלי לעבד נתונים ולהתקשר בין חלקיה השונים , בכך אני רותם את כל ההוויה שלי לפתרון הבעיה. כמובן שישיבה בסתלבט לא תפתור לנו בעיות במתמטיקה , אבל עבודה משותפת של שתי צורות החשיבה הממוקדת והפזורה צריכות לעבוד לסירוגין.החשיבה הממוקדת לבדה נורא בעייתית , כי זה תהליך שואב , שלא מאפשר לי להבחין בדרכים נוספות והעמקה בתהליך חשיבה אחד יכול להוביל אותנו לתסכול לא קטן. אנחנו צריכים , בהמלך התרגול , ללמוד איך להרפות לפעמים ולאפשר למחשבה הפזורה לקחת אותנו למקומות נוספים בתרגיל , לא סתם בקריקטורות , רעיונות גדולים מופיעים לפרצוף משתומם בצורה של מנורה מעל הראש , ולא אצל מישהו שקודח וחורט על עשרות דפים.

אז זה מה שאנחנו צריכים , לרכוש את המיומנות הזו לג’נגל בין שתי צורות החשיבה.

טוב , למדנו על תהליכי חשיבה ,
אבל איך אני יכול ליישם את זה בלימוד המתמטיקה שלי ?
בגישה , הגישה לתרגילים צריכה להיות מאוד עדינה ורגועה , אם תתקפו תרגיל במתמטיקה – ז”א , ישר תרימו את העיפרון ותתחילו בגישה מאומצת , יש סבירות שהתרגיל לא ייענה לחיזור שלכם.
כשאני בא לתרגיל , אני מתחיל משירבוט נחמד שלו על הדף , כותב את הנתונים , באופן כזה אני , כמעשה לא מודע , מגייס כוחות וחלקים במוח שלי שנחסמים כאשר אני בא לפתור תרגיל בלחץ.

אל תשכחו את הסיבה שבגללה אתם לומדים , אתם רוצים להיות אנשים טובים יותר , עם ביטחון עצמי גבוה יותר , להתקבל ללימודים באוניברסיטה

דבר נוסף שקשור לרגשות, הרגשות ותכונות – עקשנות.
עקשנות חשובה יותר מאינטליגנציה !
תהיו עקשנים , תעבדו באופן עקבי והמוח שלכם יתאים את עצמו לדרושות הגבוהות שלכם ממנו.

מתמטיקה = מעשה הלמידה

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.